חוזרים לא־חור
התקליט המקורי של "כשבגרוש היה חור" היה אחת ההצלחות הגדולות של תקליטי ישראפון בתקופה שבה התקליטים הסתובבו עדיין במהירות של 33.3 סיבובים בדקה ועלו משהו כמו עשר לירות.
התקליטור המשוחזר (בחלקו הראשון) מיועד עבור אלה הרוצים להתוודע בפעם הראשונה אל חלק מן השירים שהוקלטו בשנות השישים על ידי מייסד החברה נפתלי אלשייך (ז"ל) ודי להתבונן אל הצילומים המצורפים לעטיפת התקליטור, המלווים את הלקט (ושמות השירים על ידם) בכדי להיווכח כי כולם, ממש כולם, שרדו את "מחוגי שעון הזמן" והפכו לקלאסיקה ישראלית המושרת היום בפי כל.
יותר משלושים שנה לאחר צאת תקליט הוויניל המקורי (שהיו בו שני תקליטים במארז אחד) היה קשה לבחור את ה"דובדבנים שעל גבי הקצפת" כי רוב רובם של השירים ששרדו הפכו ל"דובדבנים". לפיכך, החלטנו כי תקליטור הבכורה של "כשבגרוש היה חור" יפלס את הדרך להמשך הפקתם של עוד תקליטורים תחת אותה הכותרת וזו תהייה מעין תת-סדרה של סדרת הנוסטלגיה שבה, בצד השירים המקוריים מתקליטי העבר "נצ'פר" אתכם ואת עצמנו בשירי בונוס של התקופה.
יחד עם זאת הוספנו כמות לא מבוטלת של שירים מאותה תקופה שטרם ראו אור על גבי תקליטורים .ואלה הם השירים הכלולים ברצועות המתחילות ברצועה מספר 17 עד לסוף התקליטור ברצועה מספר 23 וכך גם ננהג בהמשכה של סדרת "כשבגרוש היה חור". כל שירי הבונוס בתקליטור זה שייכים לתקופה שבה הוקלטו השירים בחלק הראשון של התקליטור. הלחנים, הצליל הנפלא של הכלים האקוסטיים, העיבודים, הטכסטים, השירה ובעיקר, קרבתם של הטכסטים למה שקורה לנו היום.
לאלה מכם שנולדו לאחר קום המדינה מצורף בתוך עטיפת התקליטור צילום שבו תוכלו לראות את הגרושים (עם החור) ואת השילינגים (בלי החור); ורק להשכלה כללית מטבע של שני שילינג בערכים שקליים של היום (וע"פי חישוב של רואה חשבון מוסמך) היה שווה הרבה ,הרבה יותר, ממשכורת מינימום של יום עבודה של פועל "סופר מקצועי" בשנת 2002. כמו-כן מצורף צילום מטבע "כופר היישוב" שהיה סוג של תרומה מן הציבור לעזרה לעליה (הבלתי ליגאלית כמובן) מתן בסתר וכדומה. חבל רק שהחור שבגרוש דאז שווה יותר משקל (בלי חור) של היום. אך אלה הן תהפוכות הזמן שאין לנו שליטה עליהם.
תקשיבו טוב, מן ההתחלה ועד הסוף, עצמו עינים לרגע וחיזרו אל קו ההתחלה שהפך מנדט בלתי ברור למדינה נפלאה של היום ובסך הכל יש לנו (בפרוש) במה להתגאות.
נחום (נחצ'ה) היימן, 8/2002
