שירי ברטולד ברכט

קרדיטים מעטיפת התקליט המקורי (1965)

(DY: only the first 4 are actually from the original LP, the other artists didn't participate)

אריק לביא

שחקן, פזמונאי, זמר, החל את דרכו על בימת התאטרון בתפקיד הטייס במחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" גילם את דמות האיש הפשוט במחזה "אדם לכל עת" השתתף בקביעות בתכנית "הוא והיא".

שושנה (שושיק) שני

שושיק שני, החלה את דרכה כשחקנית בתאטרון הקאמרי (לאחר שהשתלמה בתורת המשחק אצל אוטה האגן) השתתפה בסרט "חור בלבנה" ובהצגת "אמא קוראז'" בתאטרון חיפה.

שמעון בר

שחקן התאטרון הקאמרי, וזמר בעל קול טנור יפה במיוחד. חבר ברביעית מועדון התאטרון ושותף בולט להצלחת כל תקליטי "הפראר ז'אקא הישראלית" (הלא היא רביעית מועדון התאטרון שלנו) לאחר שהרביעיה חדלה מלהופיע חזר שמעון לשחק בתאטרון. בין תפקידיו הבולטים "קלאנט" בהצגת "הקמצן" (מולייר) "ברנבס" בהצגת "הטירה" (קאפקא) בתפקיד "פרדי" ב"פיגמליון" (ברנרד שאו) "הנרי השמיני" בהפקת "אדם לכל עת" ובהצגות רבות אחרות.

רמה סמסונוב

נולדה בישראל, עם סיום לימודיה באקדמיה למוזיקה בירושלים השתלמה ב"גוליארד" (הקולג' הנחשב ביותר בעולם למוזיקה קלאסית) הופיעה פעמים רבות עם התזמורת הפילרמונית ותזמורת רשות השידור וכסולנית באופרה הישראלית, השתתפה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם בשנת 1957 זכתה במדליית זהב בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה. ראוי לציון התפקיד הנפלא שמילאה בהמחזת "הקונסול".

חיים טופול

קצר המצע מלציין את תרומתו של חיים טופול לתרבות הישראלית. אין כמעט תפקיד ואין כמעט תחום שטופול לא נגע בו, ולרוב בהצלחה גורפת. את דרכו האמנותית החל חיים בלהקת הנח"ל. משם, (כמאמר הפתגם...) "אצה רצה הרכבת..." "בצל ירוק" "מועדון התאטרון החיפאי" אין ספור של תכניות טלויזיה, רדיו בארץ ובכל ארצות העולם. טופול, אחד מן המייצגים הבולטים של מדינת ישראל קבע מאז ומתמיד את ביתו בישראל ומכאן הוא מגיח אל פעילותיו ברחבי העולם. סרטים... "ארבינקא" "סלאח שבתי" "אלדורדו" אין ספור של סרטי קולנוע ברחבי העולם והדובדבן, שבו קנה טופול את עולמו "כנר על הגג".

זהרירה חריפאי

בתיאטרון הקאמרי משנת 1953-1958 ומ-1968
השתתפה בעשרות הצגות בקאמרי: "יעקובי וליידנטל" "סוחרי הגומי" "הנשים האבודות מטרויה" "אורזי המזוודות" "שיץ" (חנוך לוין); "שלוש אחיות" "השחף" (צ'כוב); "אמא קוראז'" (ברכט) "הקמצן" (מולייר) "חלום ליל קיץ" "קומדיה של טעויות" (שקספיר).

רחל עטאס

זמרת, מבצעת בעלת עצמה בלתי רגילה וחוש הומור נדיר, שחקנית מוכשרת. השתתפה בהצגות רבות "פישקה החיגר" בתאטרון השדרה וכן בהצגות "דו, רה, מי" "משחקי הפיג'מה" "שולמית" "תל אביב הקטנה" (הפקת 1970) הקליטה שירים רבים שהפכו חיש קל ללהיטים (טנגו כפר סבא, חיימקה שלי, ורבים אחרים).

1/1965

ברטולד ברכט ­ המחזאי (1898-1956)

ברטולד ברכט, אחד המחזאים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בתקופתנו, נולד באוגוסבורג שבדרום גרמניה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו באוירה בורגנית טיפוסית. בתקופה זו נזרעו בליבו זרעי השנאה לאנשי מעמדו. השירים הראשונים שכתב, נדפסו עוד לפני שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, אך הוא בחר ללמוד רפואה. כשגוייס לצבא, שרת בבית חולים צבאי ונוכח מקרוב בזוועות המלחמה ובסבל שהיא גורמת. נסיונו זה הניח את היסוד לפאציפיזם בו דגל כל חייו.
בהיותו בן 21 החלו קשריו עם הקומוניזם, קשרים שלא נותקו עד סוף ימיו. כשמשבר פוליטי וכלכלי הרס את גרמניה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, החל ברכט ללמוד באופן שיטתי ומעמיק את הפילוסופיה המרכסיסטית, והגיע למסקנה כי הקומוניזם הוא התשובה היחידה לבעיותיה של ארצו. אשתו, השחקנית הלנה וויגל, שנתנה פירושים מבריקים לדמויותיו הנשיות, היתה שותפה להשקפותיו.
כשהתחזקה המפלגה הנאצית, נאסר על ברכט להעלות חלק מהצגותיו. לבסוף נאלץ לברוח מגרמניה עם בני משפחתו ונשללה ממנו אזרחותו הגרמנית. שנים אחדות חי ויצר בדנמרק, שבדיה ופינלנד, עד שהיגר לארה"ב וחי בקליפורניה. הוא ניסה לכתוב בשביל הוליבוד אך לא הצליח בכך. הקהל האמריקני הרחב, לא אימץ לליבו את מחזותיו המרגיזים של ברכט ורק הקהל האוניברסיטאי קבל אותו בהתלהבות. אחרי שנתבע להעיד בפני הועדה לחקירות אנטי­אמריקניות על פעילותו במפלגה הקומוניסטית, החליט לברוח מארה"ב ולהתגורר בשוויץ.
בשנת 1949 הציעה לו גרמניה המזרחית סובסידיה בלתי מוגבלת ותיאטרון של קבע. אולי גם מטעמים אלה בחר להשתקע במזרח ברלין ולחיות בה עד יום מותו, ה­14 באוגוסט 1956.
באמצע שנות החמישים שטף את תיאטרוני אירופה וארה"ב גל ברכטי. הקהל קבל את הצגותיו בתשואות, המבקרים הכירו בגדולתו וכל תיאטרון שכיבד עצמו, מצא לנכון לכלול את מחזותיו ברפרטואר שלו.

מחזותיו של ברכט בתיאטרון הקאמרי:
"הנפש הטובה מסצ'ואן" (1955) בבימויו של יוסף מילוא.
"גליליאו" (1962) בבימויו של סם בייסיקוב.
"אדם הוא אדם" (1978) בבימויו של חנן שניר.
"החתונה" (1980), בבימויו של עמרי ניצן.
"מעגל הגיר הקווקזי" (1983), בבימויו של יוהן טאוב.

נחום (נחצ'ה) היימן, 12/2000